חברת "הגל הירוק איכות סביבה בע"מ" מתמחה בפתרונות סביבתיים והבנה מעמיקה של אתגרי איכות הסביבה הנוכחיים. אחד מהנושאים המרכזיים שחברתנו מטפלת הינו בצוע וליווי של  סקרי גז קרקע, תהליך חיוני ונידרש שיכול להבטיח את בריאות הציבור ואת איכות הסביבה.

 רקע

עיסוק בחומרים מסוכנים בתעשייה, בחקלאות, בתחנות תדלוק וכיוצא בזה עלול להוביל לזיהום קרקע ומי תהום בחומרים אורגניים מזהמים. חומרים אלה כוללים חומרים אורגניים רעילים ומסרטנים שחלקם נדיפים – VOC, וחלקם חצי נדיפים SVOC  לרבות פחמימני דלקים לא-מוכלרים כגון BTEX, PAHs, נפתלן וכן פחמימנים מוכלרים כגון TCE, PERC, CCl4 , ויניל כלוריד, וכן תוצרי פירוק נוספים של פחמימנים מוכלרים, חומרי הדברה ו- PCBs. ישנם גם מזהמים אנאורגניים נדיפים כגון כספית, עופרת וסולפיד. כאשר קיימים גזים בקרקע, תיתכן היווצרות ענן גז קרקע (cloud vapor)  מתחת או בסמיכות למבנה. כאשר קיימים ענני גזי קרקע של חומרים אורגניים נדיפים או חצי נדיפים בעלי נדיפות מספקת ("גזי קרקע נדיפים") בריכוז העולה על ערכיי הסף למיגון – קיים פוטנציאל לחדירת גזי קרקע למבנים המהווה סיכון לאדם שישהה במבנה שמעל ובסמוך לעננת הגז. במקרים אלה, ניתן להפחית את הסיכון לאדם לרמה קבילה באמצעים שונים בהם טיפול במקור הזיהום ומיגון של המבנה להפחתת חדירת הגזים אליו.

מה הסיבות לבצוע סקר גזי קרקע ?

כאשר קיים אתר החשוד כמזוהם בגזי קרקע בהתאם לסקר ההיסטורי שבוצע במקום, דהיינו התקיימה באתר פעילות שכללה שימוש בחומרים נדיפים, יש לבצע חקירת גזי קרקע לקביעת פוטנציאל חדירת גזי קרקע, וזאת במטרה לבדוק את קיומם של גזי קרקע, סוג הגזים, מסלולי ההסעה והקולטנים הרלבנטיים. קולטנים לעניין הנחיות אלה, הם מבנים קיימים או מתוכננים לשהות אוכלוסייה. לעניין הנחיות אלה, שהות אוכלוסייה היא שהות במבנה סגור העולה על ארבע שעות ביממה, למעט שהות עובדים החשופים במסגרת עבודתם לחשיפה הדומה במהותה לחשיפה לגזי הקרקע, למשל עובדי תדלוק בתחנות דלק.

זיהום הקיים בקרקע יכול להימצא בשלוש פאזות  :

• • פאזה ספוחה – מזהם הספוח לקרקע באופן שמתקיים קשר כימי בין הקרקע ובין החומר המזהם. 
  • פאזה חופשית (נוזל) – מזהם שאינו ספוח לקרקע ונמצא בחללי הקרקע. במצב זה המזהם ינוע באופן מהיר בתת הקרקע ויצטבר במי התהום כפאזה חופשית.

• פאזה גזית – מזהם במצב צבירה גזי, הכלוא בתוך חללי הקרקע.

המעבר בין הפאזות, מתרחש על בסיס שיווי משקל כימי בין החומרים המזהמים לבין הקרקע ומי התהום. כאשר מדובר בחומרים בעלי פוטנציאל נדיפות לחללי הקרקע (מזהמים שהם נדיפים או חצי נדיפים), קיימת אפשרות להימצאות מזהמים בפאזה גזית . גזי הקרקע נודדים בחללי הקרקע ועלולים לחדור למבנים דרך סדקים, חורים ופתחים ברצפה ובקירות המבנה, מה שמוכר כ – Intrusion Vapor  . חדירת גזי קרקע רעילים ומסרטנים למבנה מסכנת את בריאות הציבור השוכן במבנים אלה. התופעה נפוצה בחללים תת- קרקעיים כגון מרתפים וחניונים, אך מתקיימת גם במבנים על קרקעיים המצויים במגע ישיר עם הקרקע.

מהו סקר גזי קרקע?

סקר גזי קרקע הוא תהליך בו נבדקים רמות הגזים השונים הכלואים בתוך חללי הקרקע. תהליך זה כולל הכנת בקשה לדיגום מול הרגולטור, לאחר קבלת אישורו לתוכנית הדיגום  אנו נערכים לבצוע  קידוחים ודיגום של גזי הקרקע בתאום עם מזמין העבודה והרגולטור.

גזי הקרקע לאחר דיגום נשלחים לאנליזה במעבדה וזאת במטרה לזהות נוכחות של מזהמים או חומרים רעילים. לאחר קבלת התוצאות וניתוחם ביחס לערכי הסף של המשרד להגנת הסביבה נערך דוח "סקר גזי קרקע" אשר מוגש למזמין העבודה ולרגולטור שדרש את הדוח לטובת קבלת אישורו לממצאי דוח סקר גז הקרקע. 

מה הרגולציה בנושא סקר גזי קרקע ?

הרגולציה בתחום סקר גזי קרקע מתבצעת על ידי דרישה מגורמים ממשלתיים ורשויות מקומיות  שמבוססות על נהלים והנחיות לטיפול בקרקעות מזוהמות ועל הידיעה כי קיימים אזורים המוכרזים כזיהומיים ונדרשת בדיקה לטובת התמודדות נכונה עם זיהום בגזי קרקע במידה ומתגלה לדוגמא כאשר יזם נדרש להיתר או קיים חשש לבריאות הציבור.

כמויות אתרים מזוהמים

בישראל, קיימת עלייה בחשיבות של סקר גזי קרקע עם הגדלת מספר האתרים המזוהמים. על פי הערכות, אלפי אתרים דורשים סקרים לדיווח על מצבם. חשוב להבין כי זיהום בגזי קרקע יכול להתרחש ממקורות רבים, החל מתעשייה ועד לתקלות טכניות.

השפעות גזי הקרקע על האדם

גזי קרקע עלולים להשפיע בצורה משמעותית על בריאות הציבור. חשיפה לרמות גבוהות של כימיקלים או גזים רעילים יכולה לגרום למיני בעיות רפואיות – החל מתסמינים קלים כמו כאבי ראש ועד לתופעות קשות יותר כמו בעיות נשימה או ותחלואה כרונית.

חומרים הניתנים לזיהוי באנליזה

במסגרת סקר גזי קרקע, ניתן לזהות מגוון רחב של חומרים מזוהמים, ביניהם וכפי שצוין לעיל: VOC (חומרים אורגנו נדיפים) ו- ) SVOCחומרים אורגנו חצי נדיפים) . כל חומר המתגלה בחריגה מערכי הסף של המשרד להגנת הסביבה מצריך התייחסות יסודית, שתסייע בפתרון הבעיה ובשמירה על הסביבה.

פתרונות קיימים

במסגרת פעילויות השיקום, קיימים פתרונות שונים, ביניהם קידום טכנולוגיות לניקוי ולשיקום הקרקע, ואמצעי מיגון למבנים.

כאשר קיים פוטנציאל חדירת גזי קרקע למבנים יש לבחון את הצורך בביצוע מיגון וטיפול מקדים ולבחור את שיטת המיגון המתאימה. לבסוף יש ליישם את שיטת המיגון, על מנת להפחית את הסיכון לאוכלוסייה השוהה במבנה הממוגן, וזאת בשלבים כמפורט להלן –

1. חקירה לבחינת הצורך במיגון
2. ניתוח ממצאי תכנית החקירה, קביעת הצורך במיגון.
3.  תכנון מערכת המיגון – בחירת מערכת המיגון המתאימה, לרבות מערכות אוורור ואיטום. 
4. ביצוע, ניטור ודיווח 
5. התקנת מערכות המיגון – אוורור ואיטום.